Le texte Le vocabulaire Les révisions
Beitsah
Daf 18b
משנה: אֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּייָר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ. אֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַייִם אֲבָל מְכַבְּשִׁין. אֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפּוֹת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵירָה. אֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵירָה בַבַּקַּעַת. וְכֵן הַדֶּלֶת. אֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בַמַּקֵּל בְּיוֹם טוֹב.
Traduction
Pour rôtir en ce jour un poisson salé, on ne devra ni briser un vase d’argile (95)On met de ces morceaux sur le gril, les jours ordinaires, pour éviter de brûler le rôti., ni couper des bandes de papier (96)Autre opération dans le même but.. Il n’est pas permis de déblayer un poêle ou un four des gravois qui y seraient tombés, mais d’y tasser ce qui s’y trouve (pour ne pas nuire à la combustion). On ne doit pas adosser 2 tonneaux pour y mettre une marmite, et on ne soutiendra pas celle-ci à l’aide d’une bûche, ni une porte (tous actes considérés comme travaux). On ne mènera pas un animal domestique avec un bâton (comme à la vente); R. Eliézer b. Simon le permet.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין שוברין את החרס. כשצולין דגים על האסכלה חותכין קנים או קש או שוברין חרסית או חותכין נייר ושורין במים וסודרין אותן על גב האסכלה מפני שהמתכת מתתמם ושורף את הדג:
לצלות בו מליח. דג:
אין גורפין תנור וכיריים. אם נפל מתוכו מן הטפל והטיח אין גורפין אותו דמתקן מנא הוא וכרבנן דס''ל מכשירי אוכל נפש אסורי:
אבל מכבשין. משכיבין את האפר והעפר כדי שיהא חלק ומשווהו שלא יגע בפת שמדובקים בדפנותיו וישרפו ואם אי אפשר לאפות אא''כ גורפו מותר:
ואין מקיפין שתי חביות. אין מקרבין זו אצל זו. כמו אין מקיפין בריאה:
לשפות עליהן. לערוך ולהושיב את הקדירה משום דדמי לבנין:
ואין סומכין את הקדרה בבקעת. של עצים וכן הדלת אין סומכין אותה בבקעת לפי שלא ניתנו עצים אלא להסקה ולשארי תשמישין עצים מוקצים הן:
אין מנהיגין את הבהמה במקל בי''ט. שנראה כמוליכה למכור בשוק:
משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נוֹטֵל אָדָם קִיסָם לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק:
Traduction
R. Eliézer permet de prendre un éclat de bois pour se curer les dents, de le ramasser même dans la cour (quoique paraissant rejeté), et on peut l’allumer, car tout ce qui est là n’est pas considéré comme rejeté. Selon les autres sages, on peut seulement ramasser ce que l’on a devant soi (à l’intérieur), ou le brûler.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו. כמו לחצוץ ליטול הבשר החוצץ בין שיניו ואף מן החצר נוטל הוא:
ומגבב מן החצר ומדליק. וכן אם רוצה להדליק מגבב הוא מכל החצר שכל מה שבחצר מוכן הוא:
וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק. דוקא משלפניו אבל לא מן החצר דאיכא טירחא יתירה ומאתמול לאו להכי קיימי וכן להדליק דוקא דלא ניתנו עצים אלא להסקה ולא לחצוץ בו שיניו ובתרתי פליגי וכן הלכה שאין מותר ליטול קיסם לחצוץ בו שיניו אלא מאבוס של בהמה ולא יחתכנו ולא יתקננו לכך אא''כ היה לח וראוי הוא למאכל בהמה שכל דבר הראוי למאכל בהמה מותר לחתכו בין בי''ט בין בשבת ואין בו משום תיקון כלי:
הלכה: מַה בֵינֵיהֶן. לַעֲשׂוֹת צִיבּוּר בֵּינֵיהֶן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. עוֹשִׂין צִיבּוּרּ. כַל דַּעִתִּהוֹן דְּרַבָּנִן. אֵין עוֹשִׂין צִיבּוּרּ.
Traduction
La discussion roule sur le point de savoir s’il permis d’amasser de petits tas dans la cour avec les objets à prendre, ou non: R. Eliézer le permet; les autres sages le défendent:
Pnei Moshe non traduit
גמ' מה ביניהון. במאי קא מיפלגי:
לעשות ציבור ביניהון. אם יכול לעשות ציבורין צבורין בחצר דעל דעתיה דר''א מותר דקסבר דאין חוששין שלא יהא נראה כמכין למחר ועל דעתייהו דרבנן אין עושין ציבור משום דמיחזו כמכין אותן למחר:
הלכה: הָדָא אָֽמְרָה. הָהֵן סִיקִירָה אֲסִיר מֵיעֲבֲד בְּיוֹמָא טָבָא. דְּהוּא מַקְטַע בְּגוּמֵיהּ.
Traduction
Cet interdit de briser l’argile pour garnir un gril prouve qu’il est aussi défendu en ce jour de préparer du ciment rouge, parce qu’en rangeant les pierres qui le fournissent on les tasse sur le sol en nivelant les aspérités (acte interdit).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא אמרה. מדקתני אין שוברין את החרס וכו' אלמא דכל כה''ג תקוני מנא הוא ואע''פ שא''צ לתיקון החרס אלא כדי להניחו על האסכלא בשביל שלא ישרף את הדג וכן בגריפת התנור וכיריים אינו אלא בשביל שלא ישרף הפת מ''מ כתיקון כלי הוא א''כ ש''מ מכאן:
ההן סיקורה אסור מיעבד ביומא טבא. סיקירה הוא אבן מאבני הצבע כמו ששנינו בסם ובסיקרא וסודרן אבנים אלו זו אצל זו למלאכתן. ונזכר זה לעיל פ' כלל גדול בהלכה ב' דקחשיב שם כמה חטאות הוא חייב עד גמר מלאכה. ההן סיקורא וכו' כד מקטע בגומא משום מחתך וכו' והכא לענין סידורן בלבד הוא דקאמר שאף לסדרן אסור בי''ט משום דהוא מקטע בגומין כשמסדרן ודוחקן להיות מונחין בשוה מקטע הגומין והחידודין היוצאין מהן וזה אסור בי''ט דומיא דשבירת כלי חרס וגריפת תנור וכיריים דמתני':
בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי חִייָה רַבָּה אֲתַת מֵיפָה גַּו תַּנּוּרָא. אַשְׁכַּחַת כִּיפָּה בַגַוֵּיהּ. אֲתַת שְׁאָלַת לַאֲבוּהָא. אֲמַר לָהּ. אִיזְלִין גָּֽרְפִין. אָֽמְרָה. לֵינָה יָֽכְלָה. אֲמַר לָהּ. אִיזְלִין כָּֽבְשִׁין. יָֽדְעָה הֲווָת. אֶלָּא דַהֲווָת בְּעָיָא מִישְׁמַע מִן אָבוּהּ.
Traduction
La fille de R. Hiya le grand, au moment de cuire du pain au four, y trouva une motte de terre, et alla demander à son père ce qu’il fallait faire. — Va déblayer le four, lui dit-il. —C’est impossible, lui répondit-elle (je sais bien que c’est défendu en ce jour). — Va le tasser, lui dit-il. Elle le savait aussi; seulement, elle avait voulu l’entendre formuler par son père.
Pnei Moshe non traduit
אתת מיפה גו תנורא. היתה רוצה לאפות בהתנור בי''ט:
ואשכחת כיפה של עפר. בתוכו ובאת ושאלה לאביה וא''ל בתחלה איזלין גרפין התנור ולנסותה בא אם יודעת היא שאסור וכשאמרה לו לית אנא יכלה לפי שאסור זה בי''ט אמר לה איזלין כבשין את העפר. וקאמר הש''ס ידעה הוות שזה אסור וזה מותר אלא שהיתה רוצה לשמוע הדבר מפי אביה:
רַב אָמַר. מַצִּילִין מִן הַתַּנּוּר לַכִּירָה. אֲבָל לֹא מִכִּירָה לַתַּנּוּר. רַב אַבָּא בַּר חָנָה אָמַר. מַצִּילִין מִתַּנּוּר לַכִּירָה וּמִכִּירָה לַתַּנּוּר. אֲבָל לֹא מֵעַרְבִית לַשַּׁחֲרִית. רַב אָבוּן בְּשֵׁם רַב. מַצִּילִין מִתַּנּוּר לַכִּירָה וּמִכִּירָה לַתַּנּוּר. מֵעַרְבִית לַשַּׁחֲרִית אֲבָל לֹא מִיּוֹם טוֹב לַחוֹל.
Traduction
– Rav permet de déplacer un mets cuit d’un poêle sur un fourneau (moins brûlant pour l’empêcher de sûrir), mais non à l’inverse; R. Aba b. Hana permet l’une et l’autre opération, mais non de mettre un mets au feu vers le soir de la fête jusqu’au lendemain matin (jour ordinaire). R. Aboun au nom de Rav autorise les 2 premières opérations et même cette dernière, mais non en principe, de commencer à cuire pendant la fête pour les jours profanes.
Pnei Moshe non traduit
מצילין מן התנור לכירה. נוטלין הקדרה מן התנור לאחר שנתבשלה ומתיירא שלא יקדיח התבשיל מחמת חום התנור שהוא מרובה מציל אותה ומניחה ע''ג הכירה שאין חומה כמו התנור אבל לא מן הכירה לתנור:
רב אבא בר חנה. מתיר בשתיהן אבל לא מניחין מערבית לשחרית של מחר ור' אבון בשם רב קאמר דאף זה מותר אבל לא מניחין בתחלה מיו''ט לחול אא''כ נשאר ממה שנתבשל לצורך י''ט:
שֶׁלֹשָׁה דִבָרִים נֶאֶמְרוּ בִפְתִילָה לְהַחֲמִיר וּשְׁלֹשָׁה לְהָקֵל. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שְׁאָֽמְרוּ לְהַחֲמִיר. אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ כַּתְּחִילָּה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם. וְאִין מְפַסְפְּסִין אוֹתָהּ בָּאוּר. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שְׁאָֽמְרוּ לְהָקֵל. מוֹעֲכִין אוֹתָהּ וְשׁוֹרִין אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶן. וְחוֹלְקִין אוֹתָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. 18b בְּצָרִיךְ לִשְׁנֵיהֶן. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָייָא. מֵבִיא שְׁתֵּי נֵרוֹת ונוֹתְנָהּ בִּשְׁנֵיהֶן וְחוֹלְקָהּ בָּאוּר לִשְׁנֵי נֵירוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא חִינְנָא בַּר אִידִי בְשֵׁם רַב. מוֹהַטִין אֶת הַפְּתִילָה בְיוֹם טוֹב.
Traduction
– Au sujet de la mèche, on a émis 3 avis sévères et 3 autres plus faciles à suivre. Voici les 3 premiers: en principe, on ne doit pas fabriquer la mèche le jour de fête, ni la couper en deux, ni la flamber au feu (pour l’apprêter). Voici les 3 autres: il est permis de l’assouplir, de la tremper dans l’huile, et de l’allumer par le milieu pour la couper en deux. Toutefois, dit R. Hinena, ce dernier acte a lieu lorsqu’on utilise les deux lumières brûlant ainsi. R. Juda b. Pazi de Bar-Dalia dit d’opérer comme suit: on apporte deux candélabres, on prend une mèche, on met un bout dans chaque candélabre, et en mettant le feu au milieu, on se trouve avoir allumé les deux d’un même coup. Selon R. Jacob b. Aha Hinena b. Idi au nom de Rav, il est permis le jour de fête de moucher une mèche (dont le bout charbonneux assombrit la lumière).
Pnei Moshe non traduit
ג' דברים נאמרו בפתילה וכו'. תוספתא סוף פ''ג:
ואין מפספסין. אין מהבהבין אותה באור להסיר הצמר והשער סביב:
מועכין אותה. ביד לחלוק הצמר והשער דכלאחר יד הוא:
בצריך לשניהן. כדפרישית במתני':
מוחטין את הפתילה בי''ט. כשנעשה פחם בראש הפתילה ומחשיך האור מסירין הפחם ביד:
אֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפּוֹת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵירָה. מִשֵּׁם בּוֹנֶה. תַּנֵּי. לֹא יֵצֵא סוּמֵא בְמַקְלוֹ וְלֹא רוֹעֶה בְתַרְמִילוֹ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְכֵן הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הוֹאִיל וְהוּא מוּתָּר בְּדָבָר אֶחָד. יְהֵא מוּתָּר בְּכָל הַדְּבָרִים.
Traduction
– ''On ne doit pas adosser 2 tonneaux pour placer une marmite au-dessus'', acte interdit à titre de construction. On a enseigné: l’aveugle ne doit pas sortir le bâton à la main, ni un berger avec sa houlette (tenue profane); R. Simon le permet, et il ajoute: puisque cette dérogation à la solennité est autorisée, on en permet bien d’autres analogues (p. ex. de mener les animaux avec un bâton).
Pnei Moshe non traduit
אין מקיפין וכו'. ומפרש דטעמא משום בונה:
תני. בתוספתא פ''ג:
לא יצא סומא במקלו וכו'. דהוי דרך חול ואיכא זילותא לי''ט:
הואיל והוא מותר בדבר אחד. לצאת במקלו יהא מותר בכל הדברים דחשיב ת''ק בברייתא שאין יוצא בכסא. א''נ דאמקל קאי הואיל ומותר לסומא לצאת במקל הותר במקל גם כן להנהיג את הבהמה. ובנוסחת המשניות גריס במתני' על זה ור''א בר''ש מתיר:
Beitsah
Daf 19a
משנה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב. וּמְכַסִּין אֶת הַפֵּירוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף. וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכֵן כַּדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת:
Traduction
Il est permis le jour de fête de retirer par la lucarne des fruits mis à sécher sur le toit (si la pluie les menace), et l’on peut couvrir de vases des fruits exposés aux gouttes du toit (car ils se gâteraient), ainsi que des cruches de vin ou d’huile (dans le même cas). Même le samedi on peut disposer un vase pour recueillir les gouttes du toit (qui, à défaut de récipient, saliraient la maison).
Pnei Moshe non traduit
מתני' משילין פירות דרך ארובה בי''ט. מי שיש לו פירות או תבואה שטוחין על הגג להתייבש וראה גשמים ממשמשין ובאין התירו לו לטרוח ולשלשלם דרך הארובה שבגג לארץ או ממקום למקום באותו הגג ודוקא דרך ארובה דכל ארובה היא מלמעלה למטה בתקרת הגג אבל לא דרך החלון כגון גג שמוקף מחיצות וחלון בכותל וצריך להגביה עד החלון ולהשליכן דכולי האי לא שרו רבנן למטרח:
ומכסין את הפירות מפני הדלף. גשמים הנוטפין מן הגג מכסין אותן ולא אמרי' טרחא שלא לצורך היא דמשום הפסד ממון שרו ליה רבנן:
וכן כדי יין וכן כדי שמן. מכסין אותן מפני הדלף:
ונותנין כלי תחת הדלף. לקבל את המים שלא יטנפו את הבית ואף בשבת ובדלף הראוי דאי בשאינו ראוי הוא מבטל כלי מהיכנו הוא ועוד דהוי כגרף שנ רעי ואין עושין גרף של רעי לכתחלה:
משנה: אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הַמַּיִם. וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת עֲלֵיהֶן. וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עוֹמֵד אָדָם עַל הַמּוּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת 19a בַּשְּׁבִיעִית וְאוֹמֵר מִכָּן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר מִכָּן וְעַד כָּאן:
Traduction
Il n’est pas permis de produire des étincelles en frottant 2 morceaux de bois, ou en frappant des pierres l’une sur l’autre, ni d’évaporer de l’eau, ni chauffer des briques à blanc pour y rôtir des mets. R. Eliézer dit encore qu’il est permis, en se tenant la veille d’un Shabat de la 7e année agraire auprès de fruits interdits et hors de la pensée, de se dire que l’on en mangera le lendemain (cette distinction suffit, sans y toucher); les autres sages exigent une désignation spéciale, de tel endroit à tel autre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מוציאין את האור לא מן העצים. שחותכין אותן זו בזו או מכין זו בזו עד שתצא האש משום דמוליד וכבורא האש בי''ט:
ולא מן האבנים. ובנוסחת הבבלי ולא מן העפר שיש קרקע כשחופרין אותה מוציאה אש ממחפורת שלה:
ולא מן המים. שנותנין מים בכלי זכוכית לבנה ונותן בחמה וכשהשמש חם מאוד הזכוכית מוציאה שלהבת מביאין נעורת ומגיעים בזכוכית והיא בוערת:
ואין מלבנין את הרעפים. הן כלי חרס שמכסין בהן את הגגות אין מלבנין אותן באור כדי לצלות בהן מפני שהן מתחסמין ומתחזקין על ידי האור:
ועוד אמר ר''א. משום דתני לעיל אחת לקולא במוקצה והדר אמר אחריתא קאמר ועוד אע''ג דאפסיק בינייהו במילתא אחריתא:
עומד אדם על המוקצה. הצריך הזמנה וכשמזמין מהני:
ערב שבת בשביעית. שאין מעשר נוהג בה ואין מחוסר אלא הזמנה וה''ה במעושר ובשאר שני שבוע אלא אורחא דמלתא נקט דסתם מוקצה לאו מעושר הוא דסתם מוקצה גרוגרות וצמוקין הן ואין רגילין לעשר קודם גמר מלאכתן כמפורש בפ''ק דמעשרות:
ואומר מכאן אני אוכל למחר. וסגי בהכי דקסבר ר''א יש ברירה:
וחכמים אומרים עד שירשום. בסימן ויאמר מכאן ועד כאן דקסברי אין ברירה והלכה כחכמים:
הלכה: אֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת עֲלֵיהֶן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְלַבְּנִין. [וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְלַבְּנִין.] אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. מְלַבְּנִין. בִּבְדוּקִים. וּמָאן דְּאָמַר. אִין מְלַבְּנִין. בְּשֶׁאֵינָן בְּדוּקִים.
Traduction
''On ne doit pas chauffer à blanc'', est-il dit. Les uns le permettent; d’autres le défendent. R. Hisda explique cette divergence: les uns parlent d’ustensiles expérimentés (ayant déjà résisté au feu); d’autres parlent d’objets non encore expérimentés (97)Suit une phrase traduite ci-dessus, 1, 4, fin, p. 108..
Pnei Moshe non traduit
גמ' מאן דאמר מלבנין בבדוקין. שהן ישנים וכבר נבדקו שיכלו לקבל ליבון ולא חיישינן דילמא פקעי ואשתכח דטרח שלא לצורך י''ט ומ''ד אין מלבנין בשאינן בדוקין שהן חדשים והלכך חיישינן דילמא פקעי:
הלכה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב כול'. מַתְנִיתָה בְאוֹתוֹ הַגָּג. אֲבָל בְּגָג אַחֵר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה. אֲבָל אִם הָיָה שָׁוֶה מוּתָּר. תַּנֵּי. הָיָה שָׁם חַלּוֹן מַשְׁחִילִין דֶּרֶךְ חַלּוֹן.
Traduction
Toutefois, la Mishna permet seulement de passer par la lucarne les fruits disposés sur le même toit, non ceux d’un autre toit (c’est une peine trop grande), à moins que les 2 toits soient au même niveau (s’il n’est pas difficile de passer de l’un à l’autre, c’est permis). On a enseigné qu’à défaut de lucarne, s’il y a une fenêtre au mur, on pourra les faire passer par là.– (98)Suit un passage traduit (Shabat 4, 4), (et 13, 7) (t. 4, pp. 56 et 167)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא באותו גג. דוקא מותר לפנות ולהשילן דרך הארובה אבל אם היו הפירות בגג אחר ובא לפנותן מגג לגג ולהשילן דרך הארובה אסור דטרחא יתירא לא התירו לו:
תני. בתוספתא פ''ד. והתם גריס אין משלשלין אותן דרך חלונות:
רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. פּוֹרְסִין מַחֲצֶלֶת עַל גַּבֵּי שַׁיפוּף שֶׁל לְבֵינִים בַּשַּׁבָּת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
רב ירמיה בשם רב פורשין מחצלת וכו'. גרסי' להא לעיל בשבת פ''ד בהלכה ב' עד ושרי לכון מטלטלתון ושם מפורש:
וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עוֹמֵד אָדָם עַל הַמּוּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית וְאוֹמֵר מִכָּן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנַּינָן תַּמָּן. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. לֹא יִטּוֹל אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם. וְרִבִּי לִיעֶזֶר לָאו שַׁמֻּתִי הוּא. חוֹמֶר הוּא בַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר מִכָּן וְעַד כָּאן׃ מִחְלְפָה שִׁיטַּתּוֹן דְּרַבָּנִן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. עוֹמֵד וְאוֹמֵר. זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל׃ וְהָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין הָכֵין. עוֹד אִינּוּן אִית לָהוֹן. חוֹמֶר בַּדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים.
Traduction
''Les autres sages exigent une désignation spéciale.'' Ne se contredisent-ils pas? Il est dit plus haut (1, 3) que, selon l’école de Hillel, il suffit d’avoir dit (des pigeons) qu’à la fête on prendra tel et tel, tandis qu’ici ils exigent une désignation spéciale; or, il n’est pas à supposer que l’on sera plus sévère pour des objets vivants (les pigeons) que pour des fruits? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
מחלפה שיטתיה דר' אליעזר וכו'. כתובה היא לעיל בפ''ק בהלכה ד' ושם פירשתי ע''ש:
הדרן עלך המביא כדי יין
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּירִבִּי יַנַּאי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ כְּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ כְלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹפִין עָלֶיהָ כְלִי. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְלִי נוֹגֵעַ בְּגוּפָהּ שֶׁלְּבֵיצָה.
Traduction
vide
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. נָחִיל שֶׁלִּדְבוֹרִים פּוֹרְסִין עָלֶיהָ סַדִּין. בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה. וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מַה כְרָב. כִּשְׁמוּאֵל. כָּאן מִלְּמַעֲלָן כָּאן מִלְּמַטָּן.
Traduction
vide
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source